בשמים הם חלק מההיסטוריה של האנושות מאז ומתמיד וארכיאולוגים מצאו עובדות לתהליכי ייצור בשמים כבר מהתקופה הפרה-היסטורית, כן כן, האדם הקדמון גם אהב להתבשם ולהשתמש בניחוחות כבר אז. בתקופה הזו ייצרו הקדמונים בשמים מחומרים כמו שרף של עץ ופרחים מקומיים והחוקרים משערים שלבשמים האלו היו תפקידים פונקציונליים כמו דחיית חרקים ויתושים ואף שימושים שונים ברפואה שהייתה קיימת אז.
בתקופות מאוחרות יותר, כאלה שיש לנו מהן ידע היסטורי וממצאים ארכיאולוגים רבים, ידוע שבשמים היו קיימים ומה השימושים השונים בהם. למשל, ידוע שבמצרים העתיקה בישום היה חלק מטקסים דתיים. הכוהנים המצריים רקחו בשמים והשתמשו בהם כחלק מתהליך החניטה למשל וכמנחות לאלים. בשמים אלו היו למעשה תערובות בצורת משחה או קטורת שנוצרו מערבוב של צמחים וחומרים שונים שהיו זמינים באותה התקופה.
הבישום כפי שידוע לנו כיום, התפתח בחצר המלוכה הצרפתי בסביבות המאה השמונה עשרה. בתקופה ההיא האנשים האמינו שמקלחת אינה דבר בריא, כן, הם חשבו שרחיצת הגוף באופן תכוף מזיקה לו למרות הריח הנורא שהגוף מפיץ ללא מקלחת. לכן בישום היה נחוץ בצורה יותר זמינה ונוחה לשימוש. המדענים והרוקחים של התקופה הזו הבינו שאפשר לייצר בושם בתהליך של מיצוי חומרי הריח השונים ומהילתם בחומר נדיף. מה שהיה חסר להם בתקופה הזו היה המינון, יש המון סיפורים על אנשי מלוכה שהצחינו מכמות הבושם העודפת שהותזה עליהם.
כיום, מרבית הבשמים מיוצרים מתמציות וניחוחות של חומרים טבעיים. חומרים אלו יכולים להגיע למשל מעולם הצומח כמו צמחי תבלין, פרחים, שרפים של עצים, מיצוי של עלים ועוד. הים ואף מוצרים שמקורם בבעלי חיים הם עוד מקורות טבעיים נפוצים שכיום מפיקים מהם ניחוחות. אך כמובן שקיימים ניחוחות סינתטיים המיוצרים בתנאי מעבדה ומאפשרים ייצור מסיבי של ריחות. חלק מהמותגים כמו סנטריק מולקולה מתגאים בעובדה שהם מייצרים ניחוחות ייחודים על בסיס הניחוחות הטבעיים אך לא רק.
אם כל זה עשה לכם חשק לבדוק בושם או שניים, כנסו לקטגורית הבישום שלנו עם מאות דגמים ממותגים נחשבים.
